הרצחת וגם ירשת 

4 נובמבר 2009
הרצחת וגם ירשת
תורת ההגיון הינה נישה אקדמית הנילמדת בחוגים למטמטיקה ולפילוסופיה במוסדות אקדמים ברחבי העולם. יתרונה של תורה זו כי הינה עוקבת אחר התנהלות אנושית מקובלת, ריגשית או פרגמטית, היסטורית כמו גם עדכנית, צורנית ומיבנית ומסיקה לאורה את ההתנהלות העתידית של תופעות, טבע ואנושיות, פרטים ואירגונים, זהים או שונים בסמיכות מקום או בקצווי ארץ.
חסרונה של תורה זו הינו זהה לחסרון המיבני בתורת הסטטיסטיקה. הבה ונדגים, הגיוני (לכאורה), כי במדה וראשך במי קרח ורגליך טמונות בגחלים לוחשות הרי בממוצע אתה חש ניפלא. מאידך-גיסא, תורת ההגיון בנוסף תעניק מישקל לקצוות ותחושותיהם במארג הכללי ומכאן יתרונה על הסטטיסטיקה. מכאן שתורת ההגיון צועדת לעבר נידבך נוסף, הינה פילוסופית ופרגמטית כאחת וניתן לעשות בה שימוש להערכת ולפיתרון בעיות יום יומיות בנוסף לאלו החובקות עולם. נוסיף גם כי 'תורת הסיכונים' הינה סעיף של תורת ההגיון וכך ניתן לסבר את האוזן בדבר החלק הפרגמטי הנוסף בתורה זו.

במה הדברים אמורים לאשורם? אנו עוסקים כאן בנסיבות רצח רבין ולשם כך עלינו להפעיל את ההגיון הצרוף, לעיתים ניקרא גם "הגיון פשוט" הבא כנידבך עילי לתזות המדעיות, אשר הופעלו בשנים האחרונות על ידי אירגונים איכפתים, הטוענות כי הגירסא הרשמית אשר ניבדקה ברפיון יד ופה על ידי ועדת שמגר ואשר אלו לכן טוענים כנגדה כי מסקנותיה שגויות מעיקרן. דומה וועדות חקירה ממלכתיות בישראל קנו התמחות מיוחדת בהטלת האשמה על הש.ג. תוך שפוטרים הדרג המדיני ואפשר כי מלכתחילה הוקמו אלו לתכלית זו בלבד.
בשנים שלאחר הרצח כבר ריחפו שמועות טורדניות המזימות את הגירסה הרשמית, ידיעות אלו תויגו בלעג על ידי חוגים בעלי ענין כתאוריות קשר (קונספירציה), המופרחות באויר על ידי המחנה הימני מפאת רצונו להסיר מעצמו הכתם שהושת עליו על ידי מחנה השמאל. לא עוד, המסכת החודרנית של המחקרים, החקירות, העדויות והעובדות המצולמות והממוסמכות משך 14 השנים שחלפו, אינה מותירה יותר מקום להשערת 'תאורית קשר'. כיום אנו עומדים על קרקע עובדתית מוצקה. כיום כבר ברור לחלוטין כי הגירסה הרשמית של מדינת ישראל לרצח היא-היא 'תאורית הקשר' במרעה ורחוקה מהאמת ת"ק פרסה.
עדיין לא ידועים כל כולם של הפרטים שענינם ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, מאידך-גיסא, גם החורים הקיימים בפסיפס שלפנינו אינם מונעים בעדנו, עם כל הזהירות הנדרשת, מלהציג תמונה נכוחה של ההתרחשויות.
להלן נביא את התרחיש המושכל ביותר הנובע מההקשרי העובדות הידועות. יהיו אחרים שיטענו לתרחישים נוספים או היפוכם, עליהם לעמוד במבחן ההיתכנות כמופיע במאמר זה.

מסכת העובדות
בבואנו לבדוק בקצרה את מסכת העובדות עלינו לבדל הארועים בהתאם לציר הזמן התלת-מימדי על מנת שנוכל לבחנם באורח מושכל:

1. הארועים אשר קדמו לרצח, שלא בזירת הרצח
ישראל כבר ידעה ויכוחים אידאולוגים רבים, אך פעולת השלטון ערב רצח רבין אשר הוציאה ממסגרת הלגיטימיות את הפגנות הימין יש לה אח ורע נוסף והאמור הוא בפעולות השלטון כנגד ההפגנות הלגיטימיות לפני ובזמן גרוש גוש קטיף. בשני המיקרים הניזכרים ובמקרים רבים אחרים, תמיד היתה זו ממשלת שמאל אשר קטלה את הדמוקרטיה הישראלית על מנת להגשים מאוויה תוך דורסנות המחנה האחר.
הפגנת הימין ו"האנשים על המרפסת" היתה לגיטימית למהדרין ולא יצאה מגדר הנהוג בהפגנות שמאל ו"האנשים על הבמה" בנושאים אחרים. היוצא מהכלל היתה הנפת תמונתו של יצחק רבין במדי אס. אס. אשר בהחלט יכולה להחשב כהסתה. דא-עקא, אנו יודעים לבטח כיום כי תמונה זו היתה כולה פרובוקציה של השב"כ על מנת להשחיר את פני הימין במדינת ישראל. הקורא יוכל מיד לערוך הקשר אסוציאטיבי בין הנאמר כאן והמסקנות לרצח בהמשך המאמר.

2. ארועי הירי ליד בנין ערית תל-אביב
בכוונתו של יגאל עמיר היה להתנקש בחיי ראש הממשלה. נטיתו האידאולוגת הידריכה אותו בכך. יגאל ידע כי לכשיגיע הזמן יהיה בידו אקדח טעון בכדורים חיים והיה בדעתו לעשות בהם שימוש. מאידך גיסא, אין ספק כי בקרב יחידת השב"כ אשר ניווטה את הרצח לפי הוראה פוליטית מגבוה היו מדרך הטבע חילוקי דעות באשר למוסריותה של פעולה מסוג זה וסביר להניח כי נימצאו ביחידה אנשים הגונים אשר התנגדו ותעבו רצח מעין זה. לכן האקדח שקיבל יגאל עמיר לידו היה טעון בכדורי סרק אשר הושם כך בידו מטעם הפלג ב"מחלקה היהודית" שהתנגד לרצח ראש הממשלה.
עדות הצלם "החובב" כי כיוון מצלמתו ליגאל עמיר משום "שניראה לו מתנקש פוטנציאלי" הינה שטות גמורה. הצלם כיוון מצלמתו לעמיר משום שכמובן קיבל מידע מוקדם משולחיו כי אמיר הוא המתנקש.
כמובן שאין התכנות שהיא לפגיעת כדור מידי יגאל עמיר בחזית גופו של רבין מאחר שסרט העדות לרצח מראה בבירור כי רבין היה בגבו ליורה משך כל זמן ירי כדורי הסרק.

3. ארועי הסעתו לבית החולים והטיפול ביצחק רבין בבית החולים איכילוב
מיד כשהוברר כי רבין לא ניפגע כלל, קיבל המתנקש במכונית שהיסיעה / מילטה את רבין מהעצרת לאחר ההתנקשות לכאורה, כניראה באופן אלחוטי משותפי הסוד הנימצאים למרגלות בנין העריה, הוראה לסיים את המלאכה ואכן הלה ציית וירה כדור בודד וקטלני מטווח קרוב בקידמת גופו של יצחק רבין.
האם קיבלו האחרים באותה מכונית הוראה אלחוטית עוקבת, איננו יודעים, אך התוצאה הסופית היתה קטילתו במקום, בתוך המכונית של מתנקשו של רבין. מכאן כתם הדם הגדול במושב הקידמי ליד הנהג בנוסף לכתם הדם הגדול היכן שישב יצחק רבין במושב האחורי. פעולה זו יכולה להיות מובנת גם כמאבק במכונית כנגד המתנקש אך כמו כן אפשר שנועדה לחסום פיות
מסעה של המכונית עם ראש הממשלה בתוכה לבית החולים איכילוב, שהיה אמור להמשך דקות ספורות בלבד, נימשך עשרות דקות אשר שימשו ככל הניראה להתיעצויות בין מפקדי המתנקשים ולמחיקת סימני הרצח, תוך תאום גירסאות בין יושבי המכונית.
עם הגיע ראש הממשלה לבית החולים איכילוב, תאר הדו"ח הרפואי הראשוני של בית החולים איכילוב חור כניסה של כדור בודד בקידמת גופו של יצחק רבין. הדו"ח הרפואי השני אשר חובר זמן מה לאחר מכן שנסיבותיו תמוהות, כבר תאר שני חורי כניסה של כדורים בגבו של יצחק רבין. החורים בחולצתו של ראש הממשלה הקידמי ושני האחוריים, כולם תאמו את חורי הכדורים שנימצאו בגופו לאחר תום החקירות בסופו של יום.
יצויין כי מאבטחי השב"כ של ראש הממשלה עמדו על כך כי יונח להם לבדם עם גופת ראש הממשלה בסמיכות להגעתו עם חור היריה הראשון הקידמי ואכן שני חורי הכדורים הנוספים בגב "הופיעו" לאחר זמן "התבודדות" זה.

מה אנו למדים עד כאן
אנו כולנו עוסקים נימרצות בחלק העובדתי של רצח רבין. הבליסטיקה, הכימיה, הפיזיקה, גוף האדם ופגיעותו לכדורי מרצחים, כדור מלפנים כדור מאחור, סרק או לא סרק. אך אנו נופלים קצר מלהסיק את המסקנות המתבקשות מכלל מסכת העובדות, איננו מפעילים דיינו את שיקולי "ההגיון הפשוט". איננו שואלים עצמנו בנחרצות מתבקשת, מהו פירושו של כל הניפרש לעינינו.

1. לארועים שקדמו לרצח מחוץ לכיכר
הפרובוקציה של השב"כ ב"הפגנת המרפסת" שבכיכר ציון מלמדת כי רצח רבין לא היה ספונטני, הוא תוכנן זמן רב מראש, הנימדד בחודשים רבים. במשתמע הוא כי אבישי רביב היה המיועד מטעם השב"כ לא רק ליצור פרובוקציה "היטלראית" בהפגנת הימין הגדולה ובהפגנות נוספות, אלא גם להיות זה אשר ימסור בידי יגאל עמיר אקדח הטעון בכדורים חיים בליל הרצח. גם אבישי רביב וגם יגאל עמיר לא היו מודעים לענין כדורי הסרק אשר הועברו לידי אבישי רביב בידי אנשי הפלג בשב"כ המתנגדים לרצח.

2. אירועי הירי ליד בנין העיריה
אין אפשרות שהיא כי עמיר ירה כדורים חיים בגבו של יצחק רבין משום שרבין היה מתמוטט במקום, בעוד התמונות מראות כי צעד בכוחות עצמו למכונית.
צילומי "התנקשות הסרק" מעידים כי נארג מבעוד מועד מערך תעוד מצולם לשם הכפשת מחנה הימין. דהיינו, הדבר מאשש את התיכנון המוקדם של הרצח על ידי השב"כ.
יגאל עמיר התכוון להתנקש בראש הממשלה ואף האמין כי כך עשה לאחר הירי. מאידך, לכל מי שהשתמש מעודו בתחמושת חסרת קליע (תחמושת סרק) מוכר היטב ההבזק הארוך, הרחב יחסית והבהיר של ירי תחמושת זו וזאת בניגוד להבזק האופייני לירי של תחמושת אמיתית .
החלפת התחמושת עצמה מהווה פעולה פשוטה להלל וכוללת החלפת המחסנית "החיה" במחסנית "סרק".
ירי כדורי הסרק על ידי עמיר מעיד על הוויכוח הפנימי, אם בגלוי ואם בהסתר, בתוככי אירגון השב"כ בנוגע לרצח. ניראה כי התחמושת החיה הוחלפה בתחמושת סרק זמן קצר לפני ביצוע "הרצח".
זעקות "סרק, סרק", לא היו מתוכננות ומעידות על אותו גורם אשר החליף התחמושת וידע כמובן כי עשה זאת.

3. אירועי ההסעה והטיפול ביצחק רבים בבית החולים
בעובדה היא כי דו"חו הרפואי של בית החולים איכילוב לא היזכיר כלל פצעי יריה וחדירת קליעים בגבו של יצחק רבין עם הגיעו למיון שם, למעט חור כניסת הכדור בחזית גופו (אשר כאמור ניגרם בידי מתנקש שב"כ תוך נסיעת המכונית לבית החולים). אין זאת סביר כי רופאי חדר המיון באיכילוב ייתעלמו משני פצעי הירי בגבו של רבין במדה ואכן היו שם בהגיעו למיון, כפי שלא התעלמו מהם לאחר זמן "ההתבודדות" אנשי השב"כ עם גופתו של יצחק רבין אשר לאחריה "צצו" החורים לפתע "יש מאין".
אין צורך לנחש בנושא, קיימים צילומי רנטגן ומסמכים מפורטים בנושא וכל המעונין יוכל לצפות בהם באתר התחקיר האזרחי לרצח רבין ובאתר רוטר-נט בקישורים הבאים:
http://rotter.net/forum/gil/5614.shtml
http://www.therabinkilling.com/BRPortal/br/P103.jsp?cat=2707

המסקנות הסופיות
בניגוד לתעמולת השמאל השפוי ובוודאי זו של השמאל הקיצוני-פשיסטי הרי שאל לו למחנה הימין המוכפש תדירות להכליל ולשקול למחנה האחר כגמולו באותה המידה. המירב המכריע מאלו הנימנים על גוש השמאל אינו מעורב ברצח רבין. אך קומץ שמאלני-פשיסטי, אלו "הזויי השלום" אשר לטעמם "המטרה מקדשת את האמצעים" גם אם על חורבות מדינת ישראל, בשם אידאולוגיה אוניברסלית, הם האחראים לכך ואליהם יש לכוון חיצינו הציבורים והלאומים.
האצבע כאן לא תהיה מופנה כדבר שבשיגרה לעבר "החשוד המידי" באשר הוא הישכיל להצפין עצמו מבעד למסך עבה של הכפשות הצד האחר של המפה הפוליטית, כאשר עוזרים לו בכך המערכות ה"בילתי ניבחרות ומפוקחות" בחברה הישראלית דהיינו, מערכת המשפט והמדיה הכתובה והמשודרת. חשוב לעניננו כאן להזכיר כי שתי מערכות אלו מפוקחות ונישלטות באורח הדוק על ידי הצד השמאלני של המפה הפוליטית ובפרט על ידי 'האוסלואידים' ועוזריהם.
השתלשלות הענינים בתרחיש זה מציבה כ'חשוד המידי' ברקיחת הרצח, כחבורת "האוסלואידים". אלו הם אשר סובבו בכחש את יצחק רבין, ומאחורי גבו וגבם של כל בני ישראל רקמו מזימה יחדיו עם רב המרצחים, זה "האיש עם השערות על הפנים"-ערפאת, למסור שיטחי ארץ ישראל בלא רשות וסמכות בתמורה למפח הנפש, המתקרא לעיתים גם "הסכם אוסלו" שלא היה כמוהו לרצחנות כנגד יהודים מאז קום המדינה.
כאשר אנו מחפשים מניע העומד מאחורי המפעילים של השב"כ לשם רצח רבין, בהתחשב בכל הגורמים העובדתיים, הישירים והנסיבתים, האופפים את מעשה מרקחת אוסלו, יצחק רבין ומסכת הרצחו, הרי שאין לפקפק במעורבותם הישירה של ,האוסלואידים' במעשה מרקחת הרצח. על פניו, יכולים גם גורמים נוספים להיות מעורבים בכך, אך הסבירות הגבוהה ביותר עדיין נחה בצידם של 'האוסלואידים'.
כיום אנו כבר יודעים כי ראש הממשלה ד'אז יצחק רבין ז"ל לא התלהב, וזו בלשון המעטה, מתוכנית אוסלו, התוכנית ניכפתה עליו הר כגיגית. כמובן זכותנו לטעון כנגדו, גם לאחר מותו, מדוע זה לא היה נחרץ דיו לדחות את מתווה אוסלו אשר חושיו הבריאים אמרו לי כי הינו שגוי. מדוע זה פעל כה בנחרצות תוך כיפוף ידי הדמוקרטיה הישראלית, תוך חלוקת מתנות שוחד-מיצובישי על מנת להעביר ההסכם? מה היה טיב הלחץ שהופעל עליו והאם היה זה לחץ בנוסך סיציליאני ידוע? מאידך-גיסא, ביודענו כיום עד כמה מגיעה החתרנות הבילתי נילאית והטטרנות חסרת העכבות והגבולות של 'האוסלואידים' יוסי ביילין ושימעון פרס וכנופית עוזריהם, הרי שאין תמה כי יצחק רבין אולץ להסכים ולא כי בחר להסכים למתווה.

זו אינה הפעם הראשונה וכמובן לא תהיה האחרונה אשר נאמנים עלינו דיברי קוהלת התנ"כי כי "צדיק ורע לו-רשע וטוב לו". במקומותינו, גונב התפוח נישלח אחר כבוד לכלא ואילו גנב המליונים, ברגיל נישלח למעלה גדולה יותר ומרופדת בממון נוסף. כך גם בחיינו הפוליטים, ככל שהפוליטיקאי נימצא חסר מוסר, מושחת, ציניקן, מזלזל בעמו ובבוחריו, הינו זוכה יותר ויותר לכבוד ויקר. 'האוסלואידים' ועוזריהם אינם יוצאים מהכלל לעיל ואין צורך לפרט כאן, העובדות טופפחות על פנינו. אלא שכאן נוסף נופך מרעים, כאן אנו חוזים בכשל מוסרי בקנה מידה תנ"כי בנוסך "הרצחת וגם ירשת", כדי ביזיון וקצף.

מסכת העובדות והנסיבות מראה כי לכאורה היכיר יצחק רבין בטעותו בכך שקיבל את מתווה אוסלו וכך המיט שלא לרצונו אסון על ראש העם בישראל. הגיוני להניח, מתוך שאנו יודעים כי היה אדם ערכי ומוסרי מעל הממוצע, כי ליבו אמר לו שיש לחדול מהמתווה הרצחני אשר אחד 'האסלואידים' כינם בעיוות אורווליאני ידוע, "קרבנות השלום", כאשר ברור כי לא השלום שממילא לא היגיע רצחם, אלא מלחמת הטרור בישראל שהובאה על ראשינו בידי אותם 'האסלואידים'.
מאחר ומתווה אוסלו שנחשב בעיני 'האוסלואידים' כמפעל חיים, לא יכלו לכן הוגיו להתיר ליצחק רבין לחסלו באיבו, וכך רקחו הם מזימה שטנית "לרצוח ולרשת" בו זמנית דהיינו, להיפטר מרבין ולהאשים את מחנה הימין ברצח.
מכיוון שהעובדות לעיל מראות באורח ברור מעל לספק כי יצחק רבין הוצא להורג על ידי השב"כ, ומכיוון שאין לחשוד בשב"כ כי הוציא את רבין להורג ביזמתו הוא, הרי ההקש הברור הוא כי מעטים מאד במדינת ישראל היו ברי שליטה על שרות הביטחון הישראלי ו'האוסלואידים' בהחלט היו בראשם.
אל לנו לשכוח כי בראש השב"כ הישראלי עמדו שמאלנים קיצונים משך שנים רבות, מעצם קום המדינה ועד ימינו. אלו חלקו בשקיקה את הרעיונות והאידאות עם 'האוסלואידים'. איננו חייבים לנחש דבר, מירב ראשי השב"כ שסיימו את תפקידם דאגו באיוולתם ליידע אותנו בדבר נטייתם הפוליטית השמאלנית דרך אמצעי התקשורת. נציין גם למען ההיסטוריה, כי גם הקצונה הבכירה של צה"ל מונתה לתפקידה במיקרים רבית בהתחשב בשיוך הפוליטי המפלגתי השמאלני והתוצאות ההרסניות לכשירותו של צה"ל בהתאם. מינויים פוליטים אלו ממשיכים ללא עכבות עד עצם היום הזה.

נוסיף כי 'האוסלואידים' ניכנסו לתזזיתיות משוללת רסן דווקא עקב הצלחתו של הימין בראשות מנחם בגין להביא לכינון חוזה שלום ממשי ראשון עם מדינה ערבית ועוד הגדולה והמאיימת ביותר לעת ההיא על ביטחון ישראל. גוש השמאל ובפרט כנופית 'האוסלואידים' בו חש עצמו דחוי ומושפל בכך כי דווקא הוא, המחצרץ השכם והערב את מנגינות השלום, הוא שכשל להביא את חוזה השלום הראשון למדינת ישראל. ועתה, עם החמצתו האפשרית של מתווה אוסלו, הפיגועים הרצחנים והכרזותיו, בערבית, של האח יאסר (ערפת) כי ניסללה הדרך לכיבושה מחדש בשלבים של מדינת ישראל עקב מתווה אוסלו, חשו הללו כי מדינת ישראל באמת ובתמים נישמטת מידיהם לטובת שנואי נפשם מהימין. מכאן ועד עליה על נתיב רצח ראש הממשלה הדרך היתה קצרה.
נוסיף לכך חשש סביר אשר וודאי שרר בין הקושרים כי חיסול מתווה אוסלו יעלה את גוש הימין לשלטון (כפי שאכן ארע לאחר הרצח), וערוותם הבוגדנית-רצחנית תחשף (כפי שלא ארע?והסיבות לכך למצער תמוהות).

הפרטים הטכנים הסובבים הרצח חשובים כאן פחות, מאשר עוצמת התוכנית השטנית לרצח רבין על ידי 'האוסלואידים'. האפשרות שהתגשמה כי קיימים בינינו יצורים מאוסים אשר מוכנים לכל מעשה עוולה ובלבד שמאוייהם הפוליטים יתגשמו הינו חלום הביעותים של כל שוחר דמוקרטיה.
האם ישנו סיכוי לעוד רצח פוליטי? וודאי-וודאי שיש. רוקחי המזימה, אותם האנשים עדיים מתהלכים בינינו, עדיין רוקמים מזימות כנגד מדינת ישראל ועדיין מזימותיהם צלחות בידם. בכך שאנו כולנו כשלנו במאמצינו להביא המתנקשים האמיתיים לדין העצמנו את ביטחונם של אלו ואפשר כי פתחנו במו ידינו הצוהר להתנקשות הבאה.
די לראות את העברת המאבק כנגד ארץ ועם ישראל לארה"ב ולאיחוד האירופי. משובטי 'האוסלואידים' אינם בוררים באמצעים לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית, כפי שלא בררום בתכנון וביצוע רצח ראש הממשלה בעודם אצים רצים ללקק מדרך רגליהם של הפריצים מעבר לים לכפות על ישראל את שיונותיהם והזיותיהם. המתווה הינו זהה.
לאלו המצפים כי האמור לעיל ינקה את יגאל עמיר, ובכן נכזיבם. יגאל עמיר התכוון לרצוח את יצחק רבין וגם אם ירה כדורי סרק שלא במתכוון הרי יש להאשימו ב/כוונת וניסיון לרצח', נקי הוא אינו יכול לצאת מכאן. העובדה כי שימש "אידיוט מועיל" עבור זוממי הרצח , אין בה כדי לנקותו.

יש לחדול ממסע ההתנצלות הנילעג בעבור מעשים שלא נעשו. את חיי יצחק רבין לא קיפד גוש הימין גם לא השמאל אלא קבוצה קטנה, 'אוסלואידית', אשר שמה לה למטרה להגשים מאוויה בכל מחיר גם אם בקיעקוע הדמוקרטיה הישראלית ומוסדות השילטון בה תוך הכפשה גורפת של המחנה האחר. הנזקים לכולנו שניגרמו על ידי קבוצה זו חייבים להעמידנו על המשמר משום שחרישת המזימות נימשכת עד עצם היום הזה.
אכן, יום יבוא ושוב יצוצו צאצאי או משובטי 'האוסלואידים' ויבצעו רצח פוליטי במדינת ישראל. חובתנו עבור הדורות הבאים להעלות לאור השמש המחטא את נסיבות הטראומה הלאומית שלנו אשר נגעה בנפשו של כל ישראלי ויהודי, ללא השתיכותו הפוליטית, על מנת להזהיר הדורות הבאים כנגד התכנות רצח פוליטי נוסף. לוואי ויום הזיכרון לרצח רבין יהפוך ליום 'חגה של הדמוקרטיה והסובלנות' כלפי ובעבור כלל עם ישראל.

אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf